#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נזיר וכה""ג מטמאים למת מצוה, ולומדים מפסוק. מדוע, הרי אין כבוד הבריות דוחה איסורים דאורי'. וא""כ נילף מזה שכן דוחה. רש""י [וקושית תוס' עליו] ותוס'."	"רש""י- דהתם לאו כבוד הבריות הוא דדחי לא תעשה דידה, דמעיקרא כשנכתב לא תעשה דטומאה - לא על מת מצוה נכתב, כשם שלא נכתב על הקרובים, אבל השבת אבדה ופסח - לכל ישראל נאמר, ואצל כבוד הבריות נתנו לדחות.<br>ותוס' הקשו א""כ מדוע בכל עשה דוחה ל""ת הוי דחיה, עיי""ש. [ועי' רש""ש בישוב רש""י]. ולכן פירשו שמנזיר ליכא למילף שכן איתיה בשאלה, וכהן הוי לאו שאינו שוה בכל."	ברכות כ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר ליה רבינא לרבא נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן. מה הצד שהוי דרבנן. רש""י ותוס'."	"רש""י- דכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך (דברים ח'), והארץ לא נתנה לנקבות להתחלק. עיי""ש. ותוס' הק' מכהנים ולוים.<br>ולכן פירשו תוס' משום שמי שלא אמר ברית ותורה לא יצא, והספק בנשים שלא יכולות לומר ומאידך י""ל שכיון שאינם שייכות בזה, יברכו מדאורי' בלי להזכיר את זה. [הג""ה ולמעשה נוהגות כן לומר ברית ותורה]."	ברכות כ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. ממנ""פ, אם הרהור כדיבור מדוע לא ידבר, ואם לאו כדיבור מדוע מהרהר. והלכה [בתוס']."	"לרבינא כדיבור דמי, ויוצא יד""ח. ולא מוציא בפיו, כסיני. שהיה שומע כעונה, והיו צריכים לטבול.<br>ולרב חסדא לאו כדיבור [ולא יוצא. וכך הלכה. תוס']. ומהרהר כדי לעסוק בדבר שהצבור עסוקין בו. [ודוקא דאורי' וכו']."	ברכות כ:		
